״לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ״ (אז הוא הלך והקים קהילה)
בעולם של ערכים, שבו כולם מחפשים משמעות ותחושת שייכות. בעולם שבו הקהילתיות מובילה אותנו מבלי שאנחנו יודעים, זה העולם שבו אני רוצה לכתוב. ואיך כל זה קשור למוח ולשמיכת סנפיר?
בלוג הכרות.
******
אם יש דבר אחד שלמדתי, הוא ששמיכה סרוגה בצורת סנפיר תביא לי טראפיק לבלוג. גם אם היא לא תביא לי טראפיק, יש לי שמיכה סרוגה בצורת סנפיר.
נעים מאד, אני ליאורה. בעשר השנים האחרונות אמא שלי חיפשה טייטל לעבודות השונות שהיו לי, מהקמת מערך מתנדבים לריכוז פרוייקטים חברתיים, עבודה מול שווקים ויוזרים במדינות עם טיסות צ׳ארטר מישראל (לא שאני טסתי אליהן, אבל אני לא ממורמרת בכלל.. הייטק הם אמרו), בדרך שליחות באוסטרליה ועוד כמה נקודות ציון בדרך. לצופה מהצד זה היה נראה שכל שנתיים החלפתי עבודה.
לעומת זאת לי היה ברור כל הזמן שמה שאני עושה הוא ״הובלת קהילות״ ואתם אולי מכירים את זה בתור ״ניהול קהילות״ .
אם עדיין לא שמעתם, ״קהילות״ הפכו להיות הנושא החם והבאז וורד התורנית, למה? בעיקר כי זה נשמע טוב ויוצר ערך. אנחנו דור שאוהב ערכים וכל הטכנולוגיה הזו שמסביבנו רק גורמת לנו לרצות להיות חלק ממשהו גדול יותר מאיתנו, להיות חלק ממשהו ערכי. ולכן קהילה היא הפורמט המתבקש.
איך מבדילים בין ״קהילה אמיתית״ לבין ״קהילה לצורך השימוש במונח-קהילה״ ?
זו שאלת השאלות, מי אני שאגדיר מה היא קהילה עבור אדם שערכיו וצרכיו שונים לחלוטין משלי? לכן לא אגדיר לכם מה זו קהילה, אבל כן אגיד שמבחינתי קהילה היא אוסף של אנשים שמתקבצים סביב ערך/מטרה/מכנה משותף כלשהו שמחבר ביניהם.
לכן יש אנשים שהקהילה שלהם תהיה קבוצת המתאמנים בבריכה בגורדון ויש אנשים שיגדירו קהילה כקבוצת הפייסבוק בה הם פעילים 3 שעות ביום ואחרים יגידו שקהילה אמיתית בכלל מבוססת שכונה או מיקום, ושקהילתיות היא מעבר למונח אלא צורת חיים.
וואלה, כולם צודקים.
למה אנחנו צריכים קהילות?
לפני חודש, היה לי את העונג להיות חלק מסדנא שהעבירה מובילת קהילות בשם נטלי פראנק.
חברים קרובים שלי חושבים שפיתחתי אובססיה מאז, והאמת היא שכבר הרבה זמן לא שמעתי תוכן שדיבר אליי, הדליק לי כל כך הרבה נורות ובאותו זמן חיבר נקודות. שיט.. רגע איבדתי את חוט המחשבה שלי. אה כן, למה אנחנו צריכים קהילות..
אז נטלי, מעבר לזה שהיא מובילה קהילה גלובאלית היסטרית היא גם חוקרת מוח. כששאלתי אותה את השאלה הזו, היא ענתה לי את התשובה הכי טובה בעולם ״כי אנשים לא יודעים להיות לבד״.
מסתבר שהגוף שלנו לא בנוי לבדידות, ברמה כזו שבמחקרים שנעשו על אסירים בבידוד, הראו שמבנה המוח שלהם משתנה בעקבות הבידוד, באופן בלתי הפיך (יש מדינות שאפילו אסרו בידוד אסירים מהסיבה הזו). אנחנו לא בנויים להיות יחידים בעולם, הגוף שלנו לא בנוי לזה. אנחנו מחפשים שייכות, אנחנו חלק ממשהו - קהילה.
נחזור רגע לנטלי, תוך 30 שניות היא הצליחה לרגש קבוצה של מנהלי קהילות ציניות שחשבו ששמעו כבר הכל, כשהיא סיפרה לנו שהמוטו שלה ושל הקהילה שהיא מובילה, הוא -
CommunityOverCompetition#
יכול להיות שזה התפקיד האמיתי של הקהילה, החיבור האנושי שנוצר בה שאמור להתגבר ולגבור על כל תחרות פנימית קיימת. אם קהילות בסופו של דבר מורכבות מאנשים בעלי מכנה משותף אחד, המכנה הזה יכול להיות עיסוק הוא תחביב. הקהילה אמורה לשמש להם מקום בטוח להתבטא, להרגיש רצויים ללא כל תחרות או אג׳נדה נסתרת.
זו הסיבה שאני כאן.
מתוך ניסיון, למידה מטעויות, הקמה, הובלה וניהול של קהילות, החלטתי לפתוח את הבלוג.
לנסות לשתף בידע, ליצור עבורכם ערך שתוכלו לקחת לקהילות שלכם או אפילו לחיים. לא בטוחה עדיין מה יהיה פה, כן יודעת שאני פתוחה לרעיונות, שאלות והצעות.
מפחיד שאתם כאן,
כיף אמיתי שאתם כאן,
ליאורה.
